<h1>או"ז הלכ' קריאת מועדים והפטרות סימן שפ"ט</h1>
<h2>דף לא.</h2>
מתני' בפסח קורין בפרשת מועדות שבת"כ. אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי מש"ך תו"רא קד"ש בכס"פא פ"סל במד"ברא של"ח בוכר"א וזהו סדר קריאותיו של פסח כדמיקלע יומא קמא דפסחא בחד בשבתא קרו ה' בפרשת בא אל פרעה מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומקדיש ומפטיר קורא בפנחס ובחודש הראשון ומפטיר ביהושע מן בעת ההיא אמר עד ויריחו סוגרת ומסוגרת. יום ב' קרו ה' גברי בפ' אמור אל הכהנים משור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ומקדיש ומפטיר קורא כדאתמול ומפטיר במלכים מן ויצו המלך עד וירכיבוהו עבדיו ואית דניחא לי' לאפטורי מן וישלח המלך עד כמוהו לא היה לפניו מלך. יום ג' דהוא חוש"מ קרו ג' בפ' בא אל פרעה מן קדש לי עד סוף פיסקא ורביעי קרי בפנחס והקרבתם. יום ד' קרו ג' בפרשת ואלה המשפטים מן אם כסף עד לא תבשל גדי ורביעי קורא והקרבתם. יום ה' קרו ג' בכי תשא מפסל לך עד לא תבשל גדי ורביעי קורא והקרבתם. יום ו' קרו ג' בפרשת בהעלותך מן וידבר ה' אל משה במדבר סיני ויעשו בני ישראל עד לגר ולאזרח הארץ ורביעי והקרבתם. יום ז' דהוא שבת קרו ז' מן ויהי בשלח פרעה עד כי אני ה' רופאך ומקדיש ומפטיר קורא והקרבתם ומפטיר בשמואל וידבר דוד לה' עד מגדול ישועות מלכו ובמנחה קרו ג' בענינא של אותה שבוע שכן מצינן בתשובת הגאונים יום טוב שחל להיות בשבת במנחה קורין בפרשה שנוהגת בלא יו"ט דכיון דליכא קריאה במנחה ביו"ט אין זכרון ליו"ט כאן שאלמלא שבת אין קורין בי"ט במנח' [שבת כ"ד, ע"א] דא"ר אחדבוי בר רב מתנה יו"ט שחל להיו' בשבת המפטיר בנביא במנח' אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנח' ביו"ט ומשו' דהיא שבת קרינן במנח' כשאר שבתות וכן הלכתא ולענין אפטרתא לא נהוג רבנן לא בא"י ולא בבבל למימרא אפטרתא במנחה לא בשבת ולא ביו"ט בר מן צום הכפורים דמפטירין ביונה בן אמתי משום תשובה דרמיזא התם. יום ח' קורין בראה אנכי מן כל הבכור עד סוף פסקא ומקדיש ומפטיר קרי והקרבתם ומפטיר בישעיה מן עוד היום בנוב לעמוד עד צהלי ורוני יושבת ציון. וכדמקלע יומא קמא בג' בשבתא קרינן משכו. יום ב' דהוא ד' בשבתא קרינן שור או כשב. יום ג' דהוא ה' בשבתא קרינן קדש לי. יום ד' דהוא ואו בשבתא קרינן אם כסף. יום ה' דהוא שבתא ובעינן למקרי פסל לך מוסיפין עליה ראה אתה דאמר רב חנן א"ר ששת שבת שחלה בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה ובמנחה קרינן בפרשה דשבתא דקיימי לן כרב אחדבוי בר רב מתנה. יום ו' דהוא חד בשבתא קרינן במדבר סיני. יום ז' דהוא ב' בשבתא קרינן ויהי בשלח פרעה. יום ח' דהוא ג' בשבתא קרינן כל הבכור. וכדמיקלע יומא קמא דפסחא בה' בשבתא קרינן משכו. יום ב' דהוא מעלי שבת' קרינן שור או כשב. יום ג' דהוא שבתא וחולו של מועד קרינן ראה אתה. יום ד' דהוא חד בשבתא מהדרינן לקדש לי וקרינן ליה. יום ה' דהוא ב' בשבתא קרינן אם כסף. יום ו' דהוא ג' בשבתא קרינן במדבר סיני, ודחינן ליה לפסל לך שכבר קרו ליה יום ג' דפסחא דהוא שבת דאתרמי בחולא דמועדא ושבתא דאתרמי בחולא דמועדא קרינן ראה אתה עם פסל לך ואפטורי בניסן בעצמות היבישות והאידנא נהוג עלמא היתה עלי יד ה', וכיון דקרינן פסל לך בהדי ראה אתה לא מהדרינן ליה למקרייה תו זימנא אחריתא אלא קרי ליה איפכא וחלופי חלפי. יום ז' דהוא ד' בשבת' קרינן ויהי בשלח. יום ח' דהוא ה' בשבתא קרינן כל הבכור. וכד מיקלע יומא קמא דפסחא בשבת מוסיפין על משכו מן והיה היום הזה לכם לזכרון וקרו לי' ז' גברי. ויום ב' דהוא חד בשבת' קרינן שור. יום ג' דהוא ב' בשבתא קרינן קדש לי. יום ד' דהוא ג' בשבתא קרינן אם כסף תלוה. יום ה' דהוא ד' בשבת' קרינן פסל לך. יום ו' דהוא ה' בשבתא קרינן במדבר סיני. יום ז' דהוא מעלי שבתא קרינן ויהי בשלח. יום ח' דהוא שבתא קרינן עשר תעשר בהדי כל הבכור כי הא דאתקין רב סעדי' פיומ"י זצ"ל, ואית דניחא ליה למקרי כי ימכר לך אחיך העברי בהדי כל הבכור.
